הקבוצה הבריטית השתמשה בחומר שנתגלה לא מזמן ונקרא גרפן (Graphene) ומבוסס על גרפיט. העומק של הטרנזיסטור הוא אטום אחד בלבד ורוחבו 10 אטומים, וזה נקרא קטנצ'יק. למעשה, זה יותר מפי 3 יותר קטן מהטרנזיסטורים של 32 ננו-מטר הנמצאים בקדמת הטכנולוגיה של מיקרו-אלקטרוניקה המבוססת על סיליקון. נראה שחוק מור להתכווצות גודלם של טרנזיסטורים לא נעצר עדיין.כמובן שפיתוחים מדעיים נוספים יכווצו גם את סוגי הטרנזיסטורים הנוכחיים מ-32 ננו-מטר עד ל-10 ננו-מטר בעתיד הלא רחוק, אך זהו המינימום הפיזיקלי עבור סיליקון ולכן יתרונו של טרנזיסטור הגרפן. הקבוצה ממנצ'סטר טוענת שהטרנזיסטור שלהם כבר עובד ב-1 ננו-מטר (למי ששאל את עצמו זה מיליארדית המטר או מליונית המילימטר)
וקצת יותר לעומק עם מושגים פיזיקליים שאני לא לגמרי מבין - הטרנזיסטור מיוצר על-ידי שימוש בפלטה (Sheet) של גרפן, המיוצרת בטכניקות סטנדרטיות ליצור פאבים (פלטות עליהם מיוצרים הטרנזיסטורים - ויותר בגדול אוסף טרנזיסטורים לו אנחנו קוראים מעבד). הפלטה מגולפת בעזרת קרן אלקטרונים היוצרת נקודה קוואנטית מרכזית בעלת הולכה רגישה למתח, בדומה לטרנזיסטור קונבנציונאלי.
החסרון היחיד הוא שכיום קשה לייצר גרפן בכמויות גדולות. הגביש הגדול ביותר שיוצר עד היום הוא בגודל של 0.1 מ"מ לאורך, וזה קטן מדי לייצור המוני. המדענים האנגלים טוענים שלא יעבור זמן רב עד שבעיה זו תפתר.
האם זה אומר שבקרוב נוכל לשאת מחשבי-על מבוססי גרפן בכיס? נצטרך לחכות ולראות...
[דרך Wired Science]
No comments:
Post a Comment
Note: Only a member of this blog may post a comment.